חור בלבנה

לא יכול לשכוח, את הרגע בו רציתי,
לאסוף כבר את הכל, ולא היה בי את הכוח
להמשיך ולעבור את כל מה, שאין בו כוונה

תן לי אבן דרך, ואדע איך להמשיך,
נשאר כאב עמוק בפנים, אני רציתי רק ללכת
כמו להיות תמונה שנקרעה,
חור בלבנה

באור חיוור, במלכודת השעה,
בא מלאך, תראו מה יש לו ביד,
מה שמפריד בין טוב לרע,
זה אחי

במילים פוגע, לפעמים לא מתכוון, אני נשאר
לבד,
אחרון על ספינה שטובעת

כמו בהזייה אני חוזר לנקודה
שבה התחלתי אז ללכת בתקווה שלא לזחול
בתוך כל זה נדמה, אני מתקרב
עומד על הקצה.

מילים: ברוך בן יצחק