האהבה הישנה שלי

היינו שנינו ילדים, בעולם כזה ישן
חורטים סודות כמוסים באדמה הרטובה
אז נתתי לך מזכרת – צמיד חוטים לבן
כשהכל היה פשוט יותר, אפילו אהבה

וידענו איך לתת, בלי לרצות לקחת
שתקנו שם שעות מול האופק המחוק
היית שולחת יד ועוקרת את הפחד
לא היו אז מכשירים להחליף לנו חיבוק

האהבה הישנה שלי,
איך נתתי לך ללכת?
זכרונות מכופפים עומדים שוב בכניסה
ריח פרדסים היום בא רק בקופסה
האהבה הישנה שלי,
איך נתתי לך ללכת?
איך הזמן פורם הכל, ורק אני נשאר
כל שיר פתאום הופך לגעגוע לא מוסבר

בשבתות של אוגוסט חם, דהרנו אל הים
כל המלח בעולם לא צרב כמו דמעתך
וידענו שעכשיו זה שנינו מול כולם
בשק שינה בוער אני נמסתי לתוכך

מילים: נועם חורב, לחן: לורן בנג'מין