זיכרון של ילדות

יושב על הספסל שאיבד כבר את הצבע
גזמי העצים מפוזרים סביב
ירוק בתוך עיני שוטף כאן את הטבע
והציפורים שרות את שירי ילדותי

זיכרון של ילדות לפעמים אני שוכח
איך נהגנו לרוץ בתוך שדרות של צבע
זיכרון של תמימות אל תוכו אני פוסע
איך חיבקוני הורי עכשיו אתה יודע.

רעשים כאילו שקט והרוח הצדדית
המשילה את התחפושת שלבשו כל העצים
המרחב הזה שלא נגמר הוואדי השמיימי
הולך בתוך נוגע אל עבר חלומי

זיכרון של ילדות...

והתמונות הן מתחלפות
נוגעות כאילו לא יודעות
והצלילים הם מתחזקים
אני פה אני שם זה שלי

זיכרון של ילדות...

מילים: אייל הר נוי, לחן: אייל הר נוי