שיח השדה

העשב לחש לרוח: ערב
ערב טוב.
הרוח את העננים נשא בחשך לאטו,
וכאשר עלה הירח הוא משך אליו
את אהבת הים וגליו.
אז נר הלילה הדליק חולות נודדים בחופי השפלה.

אבא לחש לילד אני אשוב,
אשוב לך.
הילד חלם חלום שכבר בא מחר.
וכאשר ירד הטל וכסה בשמיכה
את החולם ואת כולם
ישבה אמו בחשך וחכתה לשוב בעלה.

הדמעה אמרה לעין: לילה
לילה טוב.
אני שיורדת תמיד, מה יקרה אם פתאום
גם אני אתעצב. מי, אמרי לי, יבכה עלי?
והערפל שעטף את האבנים בגיא
ידע שזה יהיה גורלם. וגם השירים אולי.

ביתי בצפון היפה אמרה החסידה האצילה.
לי אין לאן ללכת אמר הדרור לגשם המתקרב.
כל אחד יכול למצוא לו
איזשהו בית בעולם
אמרה הקוקייה, אפילו בקן של עורב.

אני חזקה כמו הר אמרה היען הגדולה.
ואני כמו שמש יפה התנפחה הטווסת.
כל אחת אל העפר
תגיע פעם בזחילה
אמרה החיפושית, והיא בשארית כוחותיה מטפסת.

אני גבוה כמו עננים צווח הנשר בכנפיים פרושות.
אני מהיר כמו אבן חדה העיט חשב.
כל אחד יגיע איכשהו
הביתה לבסוף
במקדם או במאחר, לחש לעצמו הצב.

מילים: נתן יונתן, לחן: איילה אשרוב