לא שכחתי שם כלום

לא שכחתי שם כלום.
לא השארתי מאום.
לא הותרתי עקבות נעלי על השביל.
לא חצבתי שם הר.
לא גיליתי שם אש.
לא ידעתי לאן אור הבוקר יוביל.

אך היה בי עוד כוח ללכת,
להמשיך את מסע הנדוד.
אבל יש בי עוד כוח.
אני עוד מושכת.
וככה אמשיך עוד ועוד.

והלחם כלה.
והמים אזלו.
לא ידעתי האם יימשך המרוץ.
ונדמה אין תכלה.
ונדמה אין תכלית.
ונדמה אין תוחלת,
גם אם יש ניצוץ.

אך היה בי...

לא שכחתי שם כלום.
לא היה לי עניין.
לא יכולתי פתאום על הכול לוותר.
כי ישנה אהבה.
וישנה גם תקווה.
כאן, ממש, בסביבה הקרובה ביותר.

אך היה בי...

מילים: דודו ברק, לחן: אלי צרויה