השעון רוצה לישון

טִיק-טִיק-טַק, אֲנִי כּוֹעֵס,
טִיק-טִיק-טַק, אֲנִי רוֹגֵז,
טִיק-טִיק-טַק, אֲנִי עָיֵף –
עוֹד מְעַט – וְאֶתְעַלֵּף!

וְאָסוּר לִי לְאַחֵר,
וְאָסוּר לִי לְמַהֵר,
לִי חָלִילָה לַעֲמֹד –
זֶה אָסוּר מְאֹד, מְאֹד.

אִם אֶרְצֶה לָנוּם מְעַט
יִשְׁלְחוּ אוֹתִי מִיָּד
אֶל-הָרוֹפֵא.

הוּא יִבְדֹּק אֶת-הַגָּרוֹן,
וְיֹאמַר: הוֹשֵׁט לָשׁוֹן –
זֶה לֹא יָפֶה!

גַּלְגַּלַּי אָצִים-רָצִים,
יוֹם וָלֵיל מִתְרוֹצְצִים,
הֵם עֲיֵפִים.

מִי יָבִין לְלֵב שָׁעוֹן!
גַּם שָׁעוֹן רוֹצֶה לִישׁוֹן
לִפְעָמִים...

טִיק-טִיק-טַק, אֲנִי עָיֵף,
עוֹד מְעַט וְאֶתְ-עַ-לֵּף...
טִיק –
טִיק –
טַק...

מילים: מרים ילן שטקליס