זמן שחלף

זמן שחלף
לא נותן לי מרגוע
רק עוד פעם לנגוע
ולשמוע את קולך.

זמן שחלף
ואותך לא ראיתי
הלוואי והייתי
מחוברת לצילך.

מקנאה ברוח
שנשבה על צווארך
לו כמותה יכולתי
לצמרר את עורך.

אם מנגינה
בגיטרה נדלקת
איך הייתי חומקת
והופכת מנגינה.

אם השינה
את גופך מנחמת
מה הייתי נותנת
ליהיות שם במקומה.

מקנאה בעצב
שבכה בנשמתך
לו בך הייתי
כמו חלקיק בדידותך

מילים: רחל שפירא