יום זה יום יולד בו שיר

יום זה - יום יולד בו שיר
הקיצותי - על הקיר
שמש צעירה חמה
עסקה בכתיבה תמה,
כתב שימשי צוחק וחם:
צא היערה, נרדם!
ודבר - לא אדע מה -
בי נעור, בי זע, המה
על נימה סתומה מעין,
תפסני: בא מנין?
מתרוצץ בניגונים,
מילמלות חרוז גוונים,
ואני כבר בו מכיר: -
יום זה יום יולד בו שיר...

שיר יולד, הוא בוא יבוא!
מן הגורן אביבו?
כי מדוע חום אמבר
אפפני עם הבר,
ומערכת האפר
רעדה אל געות-הפר,
אל קול חמת חלילים?
ממזבח האלילים?
בכנף עב נמס וגז?
במזמוטיו של הירגז?
בפטפוטי טיפות הברז?
בקרית ענבים על - ארז,
בערמות החציר? -
יום זה יום יולד בו שיר.

הוא יבוא קל כחלום!
תזרקנו לי: שלום!
במשרוקית של אוניה,
מעיני תימניה,
מפסוק של התנ"ך
קם נעור (זה כבר נשכח!)?
אמצאנו בא מרון
במבשרת השיפון,
בניצוץ - בונה הקיר
כי ינדח גרזן על גיר,
בין פירחי האספרמניה,
בירדן על יד דגניה,
בגימגום יובל טמיר, -
יום זה יום יולד בו שיר!

היקירנו לבבי
שיר ששון, הי כאבי,
או אדלנו חי מתהום
של שכחון-דורות לאור-יום?
אם בכתב האבנים
של הימוט-האיתנים?
ברמז עולמות כוכבים,
בסוד כנפי החגווים?
יגונב לי מאיגרות
וקמעות ראשון דורות,
עם שיר אורן כי ינוע,
באפיק זהב מבוע,
בתרבוכת ים ספיר, -
יום זה יום יולד בו שיר!

מילים: שאול טשרניחובסקי