עד הלום

באתי עד הלום ואיך אתיר שרוך נעל?
איך אנער מרגל זהב המשעולים?
כבד מזלות ירד ממעל
אלוהים גדולים.
אלוהים גדולים.

שירו לי השיר, אני אכתוב לאמא,
אל תבכי בלילה. טוב לבנך המך.
טוב לו כמו אז, עת על ערשו הנעימה
אמא’לה השיר על גדי לבן וצח.

לפנים אמרתי, הוא כל כך גבוה
איך תשיג ידי לקטוף כוכב מבשיל,
כשם המפורש, אלחש עתה גלבוע!
ואילן הליל פירותיו ישיל.

הבריכני, אלי, כגמל פרוק טען.
פה למרגלותיך אנפש מעט.
שירו לי השיר, יפים לילות בכנען...
כזמירות שבת, כזמירות שבת...

שירו לי השיר, אני אכתוב לאמא...

טוב לו כמו אז, עת אבא הקריאהו
בנשקו על מצח, קמץ, אלף , אה.
אוי, פרוטה זרקו לי! זהו אליהו!
וקורנה מנחת אמא’לה יפה.

גם היום כמו אז, אבי שבשמים
יאלפני, א ב , וישק מצחי.
בנך יהיה תמיד כילד בהיר עינים
עם הקמץ , אלף הנצחי.

שירו לי השיר, אני אכתוב לאמאƔ

ותמיד יקטוף לו התשבי ממעל
את כוכבי הליל כפירות בשלים.
ותמיד ינוע בלי התיר שרוך נעל,
בלי נער מרגל, זהב המשעולים.

שירו לי השיר, אני אכתוב לאמא,
אל תבכי בלילה. טוב לבנך המך.
טוב לו כמו אז, עת על ערשו הנעימה
אמא'לה השיר על גדי לבן וצח.

מילים: אברהם שלונסקי