ציפור על גזע עץ כרות

ציפור התיישבה על גזע עץ כרות,
צייצה לעצמה ולכל מי שמעוניין,
שהיא ניחנה בכנפיים של חירות,
אך יש כאן עץ שתקוע כל הזמן.

היא שרה בעונג ממקום מושבה
ותיארה לו את הנוף שייהנה ויתנחם.
כרצונה היא יכלה לעוף בסביבה,
אבל הייתה לה מחויבות לעץ הנכה.

ציפור חופשייה
על גזע עץ כרות
ויש לו בזכותה
הרגשה של חירות.

מכיוון שהיא יכלה לצפות מגובה רב,
ניתנה לה אפשרות לדייק בתיאורה.
ואם היא כבר שימשה לעץ כזוג עיניו,
הרי שמוטב לה לעשות זאת בשירה.

התעודד העץ וזימר עם הציפור,
וחזר לחשוב מחשבות של נחמה.
אם אין לו ענפים לשלוח אל הדרור,
יש לו עדיין שורשים באדמה.

ציפור חופשייה...

מילים: ניסן פרידמן, לחן: איציק ינקלביץ'