חוה

אני חוה, אני חוה, כן חוה,
אני חוה אימנו, אם כל חי,
אני חוה אותי ברא מצלע
מצלע של אדם כן אדוני.

גן עדן שעמום שלא נברא עוד
הכל כל כך מושלם, כל כך נפלא,
אך מי צריך עולם כזה פנטסטי,
אם שום אישה בי כאן לא מקנאה.

בוא אדם, תאכל מן התפוח
תפוח הנוצץ בין כל התפוחים,
ואז תבין סוף סוף למה מדוע
וכמה אני יפה בלי שום בגדים.

ואז נצא נברח מגן העדן,
נלבש בגדים של מודה אחרונה,
והנחש גם כן ניקח אתנו
והעולם יהיה כזה כזה נפלא.

כל בוקר תסרוקות ופדיקורה
ומחזרים שיהללו את גזרתי
וכשתחזור בערבים עייף יגע
תשטוף את הכלים במטבחי.

בוא כבר אדם, תאכל מן התפוח
עולם בחוץ אדיר, מוזר נפלא
ניו יורק פריז וגם כפר סבא
וכן בגדים של מודה אחרונה.

מילים: דוד הררי, לחן: טובה פורת