מים מתחת לגשר

והנה שוב נראה שאין בזה עוד טעם,
יורים חיצים ואז עומדים על המשמר
כאילו לא הייתה שיחה כזאת כבר פעם,
כל משפט מסתבך בפה ומתפלא שנאמר.

זה לא אלוהים זה איזה שד חצוף שמתעתע,
חושף שיניו ומחכה לי בפינה
ובספינה זה הים שטרוף
ואיש אינו אשם, גם לא אני, את מבינה?

מההתחלה, מבראשית,
ציור דמותך בתוך ראשי
וכל נימי נפשי נוגע
ואני לא מבין איך אפשר להיות
כל כך קרוב לעור שלך,
ובאותו הזמן להתגעגע.

כמו אחד שרק רוצה להנצל,
אני ממהר להתנצל, כאילו יש למה
לרגע כל הכעסים בדיעבד הופכים יפים,
ואין פחדן כמותי על פני האדמה.

זה לא אלוהים, זה איזה משהו שמכרסם בי
רבים טובים חיפשו ולא מצאו תרופה
ומי מכריח אותך, ילדת אויב, להתקל בי?
הלוואי וזה היה יותר פשוט, את מבינה?

מרחוק אני רץ, רץ, רודף אותך,
ומקרוב בורח
מרחוק אני נזכר כמה שאני אוהב אותך,
ומקרוב שוכח.

אם רע לך... אם די לך...
אם יש בנאדם שפוי בעולם הזה,
זו את, כל הזמן את
מהפסקה להפסקה
אם רע לך.... אם די לך...
אם יש בנאדם בעולם
שיכול להציל אותי,
זו את, כל הזמן את
מהפסקה להפסקה
אני איתך, אני איתך.

זה לא עובד,
יגידו אלף פסיכולוגים
אני רץ להתרחץ בתוך רגשות אשם,
וזה לא עובד ימותו אלף קנאים,
לי זה מרגיש דווקא נעים
להיות הסיוט שלך.

זה לא הלבד,
זה איזה סוף עלוב שמשתק בי
את הרצון להיות יותר טוב בשבילך,
זה לא אף אחד, זה אני שאשוב
בציפורניי, לפרוע חוב,
לפתוח את הפצע בעורך.

מההתחלה, מבראשית,
הייתה לך מן חוצפה נשית,
לראות אל מה ליבי כמהה
מרחוק אני שלך,
כמו איזה רגע מלוכלך,
ומקרוב אני אף פעם לא יודע.

אם רע לך... אם די לך...

מילים: איתי פרל, לחן: איתי פרל