דרך

יודע כבר שנים
שלא בדרך הישרה
אני נוסע
גם נגמר לי רוב הכסף

היו לי רגעים טובים
שלא דרכתי ת'רובים
היכן שהפרחים פזורים בעשב

והיא עוד ממשיכה מולי
קורצת ופתוחה
אין לי סימן של הדרכה
אם בה ללכת

פנו אליי פנים יפות
הציעו הצלחות גורפות
היכן שת'פרחים פיזרתי – שמה

זוכר את זו שלא אשכח
זו שנפלתי לה בפח
זו שהייתי כה מוכרח אליה

לשוב ושוב ולחטט בשקר שהפך אמת
אליו לרגע עוד אתגעגע

כמו אסיר שהשתחרר
אני יודע אין יותר
לא אחזיר את השנים ההן
אז דיברתי בשתיקה
אז נשבה בי רוח ארוכה
אז אמרתי כן

הים הולך ומעמיק
אני הולך ומחליק
לכן עושה תנועות כמו שחייה

מותח עוד קצת את הגבול
שולף שפן מן השרוול
לשמור ת'עצמי בטווח הראייה

תביט לי בעיניים
הן עוד מוכנות לתת מבט
של חסד ואפילו של תקווה

והיא עוד ממשיכה מולי
קורצת ופתוחה
אין לי סימן של הדרכה
אם בה ללכת

מילים: איתמר רוטשילד, לחן: איתמר רוטשילד