שלושה שבועות

לזכור לזכור לזכור
איך פתאום האור
מגע אצבעות וידיים
מילים עושות לה גומות עמוקות
וניצוץ של אולי בעיניים

לא עצרת לחשוב, יהיה רע יהיה טוב
עד כמה נואש היית לחיות מחדש

שלושה שבועות לא יותר אי אפשר
רצינו כל כך לראות את האופק
שלושה שבועות עד קצה המותר
כל אי כוסה בים
ואין יבשה

לזכור לזכור לזכור
איך כבה האור
לשווא גיששו הידיים

מילים: אשכול נבו, לחן: איתן דרור