סבא ליאון

זמן רב עבר מאז נפטר סבא ליאון
ובמותו מת גן איתו האקורדיון
אותו סחב הוא על הגב כמו בכל יום
כדי לנגן ולרנן לבני מרום.

שוב ברחובות כבר לא נפגוש את סבא ליאון
שוב לא נשמע את נעימות האקורדיון
כי הוא יצא אל המסע שם לגבהים
כדי ללוות בנגינות את אלוהים.

כן עוד נזכור לילה של קור, אין שום אדם
רק הזקן המנגן שיר מיותם
חרש עולים אז הצלילים העצובים
ומחייכים כל הכלבים העזובים.

הוא לא הבין כלום בתווים, סבא ליאון
אך איש עוד לא ניגן כמותו באקורדיון
ואם זייף, חרש ליטף את הכלי
ומבויש אליו לחש, נו הם מזדקנים.

מה שם חדש, איך המרגש, סבא ליאון
האם ניתן יין ישן גם לאקורדיון
האם טעם יין הפלאים של הקדושים
האם ישנם שמה בגן גם כמה נשים.

אל תנשק כשיתחשק את אשת לוט
ואז בוודאי טוב וכדאי שם לעלות
ואם האל עוד מתפעל מאקורדיון
אז מן הסתם לך שם טוב סבא ליאון.

מילים: ג'ורג' ברסאנס, לחן: ג'ורג' ברסאנס