ויותר מזה

הטלפון נותק החלונות סגורים
אתה ניצב בפתח כמו פסל מצרי
בחוץ כל כך גשום זה סוף הסתיו
לאן אתה לוקח אותי עכשיו?

זה יום ההולדת שלך
אני המתנה
לא צריך בכוח
אני מוכנה להיכנע
עוצמת את עיני מתביישת לראות
איך אתה קושר אותי בסרט ורוד

אתה מחזיק אותי על הקצה ויותר מזה
לא אתנגד אם אתה תבקש גם יותר מזה
אני אפול לבור הזה אם אתה רוצה
אני אותך לא אוכל לאכזב כשאתה רוצה

עכשיו אתה לוקח אותי לרחוב
ואיש לא מתקרב
וזה עושה לי טוב
האם אני גאה או נבוכה?
עלי מקועקעת חותמת שלך

אתה מחזיק אותי...

מילים: אלונה דניאל, לחן: אלונה דניאל