אודות אלטנוילנד
אַלְטְנוֹיְלַנְד (לעתים בהשפעת היידיש אלטניַילנד; מגרמנית Altneuland; מילולית ארץ ישנה-חדשה, וכפי שתורגם לעברית תל אביב) הוא רומן אוטופי מאת בנימין זאב הרצל, אשר ראה אור במקור בגרמנית בלייפציג בשנת 1902. באמצעות הנרטיב מתאר הרצל את חזונו בנוגע למדינה היהודית העתידה לקום בארץ ישראל. הספר יצא לאור אחרי ספרו הציוני הראשון של הרצל - 'מדינת היהודים', ואחרי ביקורו של הרצל בארץ ישראל.
הרצל כתב את הרומן בין השנים 1899–1902, ולכתב היד קרא ציון החדשה. מאוחר יותר, בהשראת אלטנוישול – שמו של בית הכנסת בפראג – שינה את שם כתב היד לאלטנוילנד.
לספרו של הרצל קדמו מספר חיבורים ציוניים-אוטופיים, בהם 'חזות העתיד' (Ein Zukunftsbild; 1885) למנחם אדמונד איזלר, ו-'מסע לארץ-ישראל בשנת תת לאלף הששי' (1893) לאלחנן ליב לוינסקי, וכן חיבורים דוגמת Looking Ahead (אנגלית מבט קדימה; 1899) לרב חיים הנרי פרירה מנדס (Mendes), אשר חזו עלייה המונית לארץ ישראל ותיארו כיצד תיראה המדינה היהודית בארץ ישראל בעתיד; אולם הם זכו לתפוצה ולתהודה מעטים ביחס לחיבורו של הרצל. הספר הושפע גם מאוטופיות כלליות כמו ספרו של תאודור הרצקה, שהיה עמיתו של הרצל בעיתון הווינאי נוֹיֶה פְרַיֶיה פְּרֶסֶה פריילנד חזון עתיד סוציאלי.
