באותו הרגע

באותו הרגע,
קצת לפני שקיעה,
שוכבים על בד בטבע,
תמונה שלי ושלה.

מאז עזבה, בעצם,
כלוא בתוך קנאה,
נסחף לתוך כל רגע
שמזכיר לי אותה.

כמה אני רוצה לשמוח,
אני רוצה לפרוח
לראות עכשיו שחזרה.

כמה, אני רוצה לשמוח,
אני רוצה לפרוח
כמה זמן.

באותו הרגע,
נשיקות פרידה.
געגועים לריח
שהביאה איתה.

מתרחק מיחד
שאינו איתה.
עזבה מכאן לנצח
אני לבד ושלה

מילים: אלי בר קליפה, לחן: אלי בר קליפה