מבטים בתקרה

עכשיו זה נגמר,
לא רוצה כלום לדעת.
אורז מזוודה ופותח תיבה
של ילדות אדומה מקרני צהריים,
של תקופת נעורים עמוסת
מבטים לתקרה,
גיבורים שהלכתי איתם.

אל תבטיחו לי אותה,
לא מבין מה קרה.
כמו סירה בסערה
מחפש את החוף.

אל תגידו לי אולי
יעבור עם הזמן.
מחפש כרטיס טיסה,
יש כאב לנקות.

אפילו איתה
לא עזבתי ידיים.
אפילו איתה
לא מצאתי סיבה
לחבר בין הים לבין השמיים.
מסלק ערימת מכתבים
ששמרתי איתה,
לא רוצה כבר לזכור שום דבר.

אפילו איתה,
לא פתחתי תיבה,
של ילדות אדומה,
נעורים בתקרה,
חלומות שקרסו,
אהבות שנגעו,
אל תגידו אולי,
לא מבין מה קרה.

כמו ניצול סערה
מתרסק על חופה.
חי בתוך מדינה
שעכשיו מפקירה
ילד טוב שנתן
את הכל בשבילה.
אל תבואי אלי.
אל תבטיחו דבר.

מילים: אלי בר קליפה, לחן: אלי בר קליפה