מדבר האהבה

מדבר האהבה נגלה
בלילה קר.
חום גופך אל אבנים
נשבר.

ואני כמו ים סערה
לבדי, הדרך לא ברורה.

שתיקת הנשמה קוראת אליה
כי עקבות רגליך הן אבק
ואני דומע בדממה
את לא שם וקול אינו נשמע.

לבדי, כי את היית לי ים של חול
כי מדבר האהבה שלך גדול
תני סימן קטן מן השממה
ענן לבן נודד על פני האדמה.

מילים: נורית בת-שחר צפריר