קפה בשניים

כל בוקר באותה שעה
היא מחכה להסעה
ילקוט קטן מעל כתפה
כה עדינה היא ויפה
כמו מתנה בעטיפה
שהיא בג'ינס וסנדליים
ושערה כמו גלים
על צאוורה טליון כסוף
אני איתה רוצה לעוף
ולא אכפת לי עם בכלל
היא מרחפת ושורפת לבבות

אני איתה רוצה לחיות
לקום בבוקר ולשתות קפה בשניים
ובלילות על חלומות
מרחף אל עננים בתוך שמים

כל ערב מול אותה שקיעה
כשהיא הביתה מגיע
אני יושב לי בחלון עדיין באותו חלום
אולי תאמר היא לי שלום
וכשהרימה את ראשה
פתאום אבדה לי התחושה
עם זה דימיון או מציאות
היא מאוהבת לא פשוט
היא מטריפה את כל חושי
היא משגעת ויודעת עד כמה

אני איתה רוצה לחיות...

מילים: אלי לוזון