סדוק

ישנו אחד שמסתובב ברחובות
בעיר הזאת.
במבטו הוא מתקדם הוא מחפש להשתנות.
כמו מכונה בחלקים אבל רואה את
הסדקים.
כולם אומרים לו תשתחרר אם תתפרק
תרגיש שלם.

סדוק אני, סדוק אני, סדוק אני,
אני נפתח.
סדוק אני, סדוק אני, סדוק אני,
פורש כנפיים.

הוא מותח מסביבו גומיות שמחזיקות
את השברים המאיימים הוא מפרק מה
שבפנים.
הרגשות, השקרים, מחשבות הפחדים
הוא מרפד את הפינות שנחשפו עם
השנים.

סדוק אני, סדוק אני, סדוק אני...

מילים: אלי לולאי, לחן: אורנה כץ