הצבעוני

על רכס הכרמל, בצל אלה נסתרת,
פורח צבעוני עם שנים עשר עלי כותרת.

הייתי אז אולי בן שתים עשרה בערך
כשאבא ואני מצאנו את הפרח
אל המורה לטבע רצנו חת ושתיים
והוא לא האמין. ניגב את המשקפיים,
הביט בי ואמר, בשקט אך בלהט:
חזור לשם מחר, הבא לי את הפקעת.
נקרא לו על שמך, ניתן לו שם לטיני,
ותיזכר לעד, כמו באך ופגניני.

למחרת בבוקר קמתי ועליתי,
אבל את המקום הפעם לא גיליתי
ומאותה שנה, בכל שבת של חורף,
הייתי רץ להר כמו מוכה סחרחורת
ומחפש שם צבעוני אחד שאין כמוהו,
אך כל מאמצי מאז עלו בתוהו.
חלפו שנים רבות, הגשם והרוח
שינו את פני ההר, אבל אני בטוח
שעל רכס הכרמל, בצל אלה נסתרת,
פורח צבעוני עם שנים עשר עלי כותרת.

בני, אם תזדמן לשם ביום שבת של חורף
עלה מן הבאר ישר אל תוך החורש
אולי יאיר לך לפתע מזלך
וצבעוני ענק יופיע למולך
פורח במסתור, בצל אלה כורעת,
הוצא אותו לאט, ביחד עם הפקעת,
תן לו שם חדש, לטיני או עברי,
ואת הצבעוני תניח על קברי.

מילים: יורם טהרלב, לחן: אלי מטרסו