שיר לים התיכון

כל יגוני ניגרים
אל קרבך
כנהרות אדירים
זורמים במורד
אליך- גועש, בולע,
ושר לי שירי-ערש
עתיקים.
הבאים מנבכי זמנים
אחרים,
עת הייתי נטף-דמעה;
ואלי כאב-אם
מתחת ליבה;
עת הייתי קצף
דשאים לבנים
או נד-מים
ירוק גואה;
עת נעו אצות בראשית-
עוברי-טרום-היות;
ואולי הייתי אזי
כוכב שכבה
ודפקו עודנו חי
והוא ניבט חם
אל ראי שטחך הקר...

מילים: אסתר ראב, לחן: אליוט