משהו

משהו מוזר קורה עכשיו
המציאות מכה, היא כמו סכין בגס
אין כל פחד רק רצון לצאת
בשם ההיגיון למען האמת
מחר, אמצא מקום פתוח
ושם, מדעתי אצא

בא לי רק לשרוף, בא לי עד הסוף
ככה כמו נהר בא בלב מדבר
בא לי רק לזרום, כמו השיטפון
עד שלא אדע מי אני ומי אתה.

בוא איתי, נמצא פינה לחשוב
גם אם נהיה לבד נרגיש הכי קרוב
כדאי שנכוון גבוה
מכאן, אפשר רק לטפס

בא לי רק רק לשרוף רק לברוח...
זה הזמן חוטף אותי ובורח מכאן
הוא מנסה ממני חלק קטן
הוא מסתובב ומתעורר עד שהוא בא שוב
כשהוא בא, הוא מסובב אותי על אצבע קטנה
ללא חשש הוא מנטרל אותי ככה
מהפנט/מהפנט/מהפנט/מהפנט

בא לי רק לשרוף, בא לי עד הסוף
ככה כמו נהר בא בלב מדבר
בא לי רק לזרום, כמו השיטפון
עד שלא אדע מי אני ומי אתה.

מילים: גליה ירון, לחן: תומר אדם לנצינגר