מדבר המלח

ירד אל מדבר המלח ליום נשאר שבוע
בכל יום פשט הוא בגד עד עירום
מכסה גופו בבוץ כמו שמש כסף
והוא בן מלך ומסביב הכל שלו
ושקט איזה שקט
שוב שומע אלוהיו
הוא קורה לו לחזור
במקום הכי נמוך בעולמך

כשלבי צורח ואני בורח רחוק מכאן
שועט על כביש פתוח יחד עם הרוח אבל לאן

צף במדבר המלח
דרך שמש רואה ירח
קול קורא אל השמיים
הד חוזר מן ההרים
אין לו גוף גם לא שם גם לא אופי
לא רוצה הוא לחזור
למקום הכי נמוך בעולמך

כשלבי צורח ואני בורח רחוק מכאן
שועט על כביש פתוח יחד עם הרוח אבל לאן

אל הים הכי מלוח אני בא כל כך פתוח ונעלם

מילים: אמנון אבוטבול, לחן: אמנון אבוטבול