מתאבדת

בר עשרה ימים ועשרה לילות
שוכבת אני בבית הקברות
וכאן למטה חשוך ושקט.
אף אחד לא מפריע. מכבדים את המת.

עוד כמה שנים תקימו בית, משפחה, ילדים וסלון בורגני.
כל ארבע שנים תצביעו בקלפי שימשיכו לרצוח אחד את השני.
הילדים יגדלו וילכו לצבא, ילמדו על משמעת/יכולת והקרבה.
יעמידו אותם עם הגב לקיר - המדינה לך היא כבר לא תחזיר.

אני שומעת אותם מדברים,
אני שומעת אותם מתפשטים,
אני שומעת אותם שיכורים,
אני שומעת אותם גומרים,
אני שומעת אותם מחוקקים,
אני שומעת אותם מפקדים,
אני שומעת אותם יורים,
אני שומעת אותם מתים.

מילים: שרית שצקי, לחן: שרית שצקי