גינות ציבוריות

בין כל כמה רחובות, אפשר לראות, מסתתרות להן בשקט
גינות ציבוריות, מאפלה לאור יום, עם נדנדות חורקות בסדק
הפרלמנט מתכנס, מציתים זוהר בדשא, ושורפים את עתידינו
השכנים מתגלגלים, צעצועים נשכחים, עוד יום לשרוד במערכת.

כל הרוע כל הטוב
כוס תה ועוגיות
הרוע והטוב
בגינות ציבוריות

בכל פינה ישנה גברת או אדון עם יד רועדת, בכלל הוא עוד בולע
ילדים פה משחקים, תוכניות הטלוויזיה רועמות, כמו רעב בטבע
הגבולות כולם כבושים, ישנם שיחים, פרחים, עצים בשלכת
הבתים סוגרים, סביב קולות רבים, את השמיים לא רואים.

כי המכונה לא מתייאשת, הבוכנה לא מתעיפת, התנועה לא משתכחת
דמויות האנשים, הנעים בחדוות הנאונים פוסקת
הצמרמורות משתוללות, המגלשות משומנות, כבר לא איתנו
כל השדים והפנים והחיים שלא הלכו בשביל שלנו.

מילים: גיא רוזנבלט, לחן: דן פביאן בלוך