בלילה הדובה

בלילה הדובה קטנה עלי,
הכוכבים יותר.
שביל החלב יבש ומסובך
ואני שרצית שארצה אותך.

אמרתי, קח את עצמך לשם
שלא תהיה מתוח.
קח, בכוונה תחילה,
עד שתגיע בטוח.

שבלילה הדובות
וזאבים, הן דואגות.
שבלילה המלים חלולות
ובכל הלילות.
ואת הסוף אתה מרגיש
עד קצות האצבעות.

בלילה הדובה גדולה מדי,
אל אחותה קטנה
והיא כבר שכחה, נשרה לאן.
תחבק את האור ואחזור לכאן.

אמרה לי, שלח את עצמך רחוק,
אולי תחזור רגוע.
זרום, בשביל המפותל
ואל תרגיש פגוע.

מילים: שמוליק קלוסקי, לחן: אריה פיין