רעל במים

וקרים הבקרים על אבני הקברים הריקים
ונושמים אל תוכם זמן עבר של זמנים אחרים
בלילות הם עפים חדורי נקם
עטלפים לבנים שהפרו שנתם
מפזרים את אבק החיים מעל המתים.

ועכשיו הדמעות מרחפות על המים
פסים זרים של השקיעה הלבישו את האנשים עם אור השמש
בשחור - ליל אמש
דעתם נטרפה, צלילותם נסחפה, הם התחילו לחשוב מלחמה
לא ידעו מה קורה מסביבם לעצמם, התפרצה הלבה חמה.

אל תתנו לשמש ידיים מורעלות!
אל תתנו למים שקיעה אחרי חצות!

מבקתה קטנטנה מצלילים באגם ברבורים
רהיטים עתיקים ונוצות נרקמות בכרים
בשעות הקטנות הם סוגדים ביחד
כך שאיש לא ידע את סודות הפחד
ונוגים הצבעים בקדושת אורות אחרונים

מילים: אריה פיין, לחן: אריה פיין