עד הסוף

רצים על המים
ידיים צלובות שנגעו כבר הכל
רק לא מקרוב
עכשיו זה נושם, עכשיו זה עולם
את כל מה שצריך כדי לחיות

שני קנאים, כל אחד בעצמו
מטיילים בגינה
קוטפים רעיון איך להפוך לגלולה
תחושת אהבה
הם נופלים תמיד ביום שאחרי

והיינו כל כך טובים
כולם הסתכלו רק עלינו
כי ידענו לאהוב עד הסוף

את אומרת עזוב זה רחוק מאיתנו
תשמור רק עלינו
הרבה יותר קשה
אל תיסע לי עכשיו
מישהו אחר
דמעות מאופרות על שמלה

אי אפשר בלעדייך
שותה את עצמי ונוזל לי לבד
המון אנשים
עכשיו זה נחנק
כבר לא מעניין
את כל מה שצריך כדי לחיות

והיינו כל כך טובים...

מילים: אסף ארליך, לחן: אסף ארליך