דייג

שוב ירדו בהינף משוט
דייגים דוממים אל הים.
וירח מעל את אורו שלח
על סירות דייגים שבים.
וירח מעל את אורו שלח
על סירות דייגים שבים.

הך, דייג, חתור! הנה שלל.
"נא קרבו, אלי, אל רשתותיי".
אך לשווא, אחי, לשווא,
כל השלל הרב
אלי ים צלל ירד, נעלם.

שוב חותר בין שברי גלים;
סירתו מיטלטלת בדד.
ערפילים מתפשטים על גלי הים,
מכסים סירתו של דייג.
ערפילים מתפשטים על גלי הים,
מכסים סירתו של דייג.

הך, דייג, חתור אלי ביתך.
שוב עולה חמה בין ערפילים.
המחר קרב ובא
דייג ישוב לקרב;
יימשך המאבק עם הים.

וירח מעל את אורו שלח
על סירות דייגים שבים.
וירח מעל את קרנו שלח
על סירות דייגים שבים.

מילים: אורי שרון, לחן: שמוליק קראוס