אישה לבד

את נוסעת ברחובות, הלילה מאוחר
הגשם לא מפסיק, הוא לא יפסיק כבר עד מחר
ידיד שלך רצה שתפגשי אצלו איזה מכר
תודה לאל שזה נגמר.

את פותחת את הדלת בשני המפתחות
הכל נשאר כמו שעזבת, מעט מחנק
כוסות קפה שחור וכמה צלחות
איש לא נגע בזה, יש סימני אבק.
את יושבת על הכסא לרגע, כן את צריכה להתחזק
את שמה את המחשבות שלך בצד
ביום כזה לא קל לך לחזור לבית ריק
ואת בחרת להיות אישה לבד.

למרות שלא פגשת בו מעולם
למרות שאת לא יודעת אם הוא קיים
את רק רוצה לשים עליו לרגע את ראשך
ולהרגיש שאת יכולה להישען עליו גם
למרות שאת חזקה ולמרות שאת חלשה
למרות שאת טיפוס קצת מיוחד
את הרי יודעת שהוא יגיע לבסוף
ולא תמיד תהיי אישה לבד.

לפעמים את מברכת על כל רגע שניתן לך
בלי שמישהו יטריד אותך ויגיד לך מה לעשות
לפעמים את מתפללת שיהיה כבר מישהו שירגיז אותך
ויוציא אותך מהשממה הזאת.
יש גברים שמסתכלים עלייך בעין מסוימת
הם בטוחים שיכבשו אותך עד מחר
הם מוכנים אפילו לעשות לך את הטובה המיוחדת
ואת אומרת שהם כולם אותו דבר.

זה לא מה שהם כן זה מה שהם לא
שגורם לך לעבור מהם הלאה
את עדיין חולמת על אחד שיבוא
כאילו נשלח אלייך מלמעלה
למרות שלא פגשת בו מעולם
למרות שאת לא יודעת אם הוא קיים
את הרי יודעת שהוא יגיע לבסוף
ולא תמיד תהיי
אישה לבד.

בינתיים את פוגשת עוד גבר אחד
ואחרי הכול את בוחרת שוב
להיות אישה לבד.

מילים: אסתר שמיר, לחן: אסתר שמיר