בעלת האור

חלמתי שבאת לקחת אותי אלייך
בשבילים לא מוכרים, ליד נהר כחול.
לא פחדתי לעוף בעקבותייך
הלכנו על המים, גלשנו על החול.
והסודות זרמו אלי מתוך עינייך
פתחתי את ידי ב קבלה -
איך את נותנת לי את תשובותייך
ואני עוד לא שאלתי את שאלה..

את היית בעלת האור ואני פרפר בטבע -
בא בסיבובים אבל נמשך לאור.
אני רואה שחור לבן, את מתיזה עלי קצת צבע
ונעלם מה שהשארנו מאחור..

חלמתי שבאת לקחת אותי אלייך
וכל הסימנים הפכו מיד לשביל -
שַם דבר לא מתקיים בלי שחשבת
ומה ששם קיים, עדיין לא התחיל
והתעוררתי בך - בתוך הנשמה
את היית כמו אור, חבוי באור גדול
אבל מהר הופיעה שוב המחשבה - האדמה
ושוב בא ונולד הכול.

את היית בעלת האור ואני תועה בחושך
בתוך אלפי ספקות לילות של אכזבה
פתאום נשבר ליבי ונפתח האופק
ואז הופיע ים של אהבה..

מילים: אסתר שמיר, לחן: אסתר שמיר