התפילה הגדולה

אני חיה בתוך אשליה וסוד, בתוך עולם של חלומות
בתוך מילים ואותיות גדולות, שבונות סביבי חומות
אני חיה בתוך עולם שבוי, בין קירות של מחשבה
נשאבת מתוך מקור חיי, שוכחת פעימה של אהבה
ואיך אתה יכול לראות עמוק ,אל מעבר לליבי ודעתי
שירה נשמעת מרחוק רחוק, אולי היא תשחרר אותי
מרחוק
הלוואי וכל האנשים
באשר הם נמצאים
יוכלו להיות מאושרים
יזכו להיות חופשיים

אות ואות יצרו מילה, אמר אלוהים ונברא כל מפעלו
במילה אמר "יהי אדם", במילה שנייה נוצר סבלו
גם מילותי הפכו להוויה להזיה, ורצונותי הפכו להיות כמו סוהר
אמרת "תוותרי על אחיזה, תתפללי ואז תראי בהיר יותר"
תתפללי

הלוואי וכל האנשים
באשר הם נמצאים
יוכלו להיות מאושרים
יזכו להיות חופשיים
וכל מחשבותי, כל מילותי, כל מעשי בעולם
מי ייתן, מי ייתן, יביאו קץ לסבלם

חיזרו מילים אל תוהו ובוהו, והדמויות שנלכדו שיחזרו אל מקורן
שיחזרו האשליות אל עולמן שישאלו:"אולי מישהו שכח אותנו כאן?"
שיתגלה האור מתוך מסך והחומות שיתאיידו ויהפכו שקופות
אני כל כך רוצה לראות את האמת, את האלוהים, את האור בזיו פניך היפות
אני אשיר

הלוואי וכל האנשים
באשר הם נמצאים
יוכלו להיות מאושרים
יזכו להיות חופשיים
הלוואי..

מילים: אסתר שמיר, לחן: אסתר שמיר