חבל דק

הגדלת אותי בעיניך
כדי שתגדל עוד יותר
ושמרת אותי בידיך
כדי שאתה תישמר

וצבעת גופי ופני
בצבע אחיד וזוהר
וניפצת אותי בעיני
שלא יקחני אחר.

חבל דק מפריד בין היום ומחר
מפריד בין התום וההבל
חבל דק יתמיד בין הטוב והמר
בין הבדידות והסבל.
צווארי נחנק הלילה
בידיך שאהבו אותי...

ואחר כך רצית לסגת
לפרוק את כבלי הדמיון
כעני שידו לא משגת
אחזת בכל תפיון

כך אני ילדת המשומרת
הפכתי עלובה להחריד
אך אתה מתיסר בעיני
הרבה יותר מתמיד.

חבל דק מפריד בין היום ומחר...

מילים: אסתר שמיר, לחן: אסתר שמיר