מה שבא מן הצחוק

מה שבא מן הצחוק, אל הצחוק חוזר
ומן הבכי, אליו הוא שב
ומן העפר ככלות הכל
חוזר לשכון בין רגביו

מתוך גדלות חוזר לגדול
ומן הסערה שב ונסער
מתוך העלוב או מן ההדר
מן העפר אל העפר

מי היד הנותנת מי היד הלוקחת
אתה ואני עם חלום שנגמר
מתוך גאות אל מורד העצב
מן העפר ואל העפר

מתוך ערפל או מאופק צח
בוקר אחד הלב נשבר
הלב האוהב, הלב הנזנח
מן העפר ואל העפר

פניך יפות אך ליבך קשה
ומה ששמח לקראתי עבר
ובין כה וכה תמיד סוף לזה
מן העפר ואל העפר

מי היד הנותנת...

מילים: אסתר שמיר, לחן: אסתר שמיר