קוראים לנו ללכת

שוב רועם בכבישים מצעדינו
ומגביר התרמיל טילטוליו.
שוב העמק נפרש לצידנו
והרכס - נישא מעליו.
אך אשרי שצעד עימנו
ויכול לשניהם - ברגליו!

כי צחוק פרחי הבר כבר מתגלגל במדרונות
ונסו הגשמים והשלכת.
ואלף מזמורים במימיות ובגרונות,
קוראים, קוראים לנו ללכת!!

שוב כאז, כבירים הם המים
הגמועים בסתרי חניות.
שוב, כאז, משגעים את העין
הדשאים בעמקי גאיות.
כי פי שבע ארצי נפלאה היא
למודד את יפיה - בפסיעות!

כי צחוק פרחי הבר כבר מתגלגל במדרונות...

שוב גם נגבה פרצו, גם גלילה,
כל צבאות האביב, פרחחים!
שוב תמימות הרקיע הכחילה
וה"חברה" עוברים בדרכים
וחוזרים על הזמר חלילה -
והולכים, והולכים, והולכים!

כי צחוק פרחי הבר כבר מתגלגל במדרונות...

מילים: יוסי גמזו