שלום חבר

על הנגב יורד שוב ליל סתיו
אך דולקים בו נרות נשמה
כי האיש שהעם כה הוקיר ואהב
יד אחיו בו הייתה ואין נחמה.

ובוכים הלבבות ודומעות העיניים.
ונשרפת הנפש מן הכאב.
וזועקת אמה יתומה לשמים -
וקשה הפרידה וצובטת בלב!

והאיש שהיה כמשה
שניצב על פסגת הר-נבו
להביא השלום היה כל מאודו
אך אל תוך השלום הוא לא יבוא.

ובוכים הלבבות...

"שלום חבר", התייפח האיש -
"... עמוד האש" בכתה לך נועה!
ואני יודע ואני גם מרגיש
שאתה בגן עדן - עם מלאכים!
שומר עלינו מגבוה!

אך בוכים הלבבות ודומעות העיניים.
ונשרפת הנפש מן הכאב.
וזועקת אמה יתומה לשמיים -
וקשה הפרידה וצובטת בלב!

מילים: אפי נצר, לחן: אפי נצר