שיר הקנאית

מותשת מקנאה
לא ידעתי איך לעצור את גלי הנשים
איך להתגונן מהשדיים החדשים
הצצים כל קיץ לאוויר העולם

מותשת מקנאה
לא ידעתי איך לעצור את גלי הנשים
איך להתגונן מהרגליים הזורמות אל ההבטחה
שבינהם, שבינהם

להיות הדובדבן והאינדיגו
המהביל תחת תריסיהם.
השיער הריחני, הצמידים הנוצצים
המצתלצלים על הזרועות
ובאוזני אני הכבושה כבר
ובאוזני אני הכבושה כבר
לא ידעתי איך לבלום את עינך

מותשת מקנאה
מותשת מקנאה!

אבל עכשיו כשנעלמה אהבתי
נגוזה לה קינאתי
אתה יכול מצידי
להרים את כל פפואה נו גיני
פפואה נו גיני
פפואה נו גיני
פפאוה נו גיני
אבל עכשיו כשנעלמה אהבתי
נגוזה לה קינאתי
אתה יכול מצידי
להרים את כל פפואה נו גיני
פפואה נו גיני
פפואה נו גיני
פפואה נו גיני נו גיני....

אבל עכשיו

מילים: אגי משעול