חירותי

מי זאת העולה לאט מן המדבר
בגלימה קרועה ונזר עשבי הבר
בכנפיה עצב,
ונוגה מאיר נתיבה
יש בה קסם, חסד
יש בה עוד אהבה.

מי זאת השומרת את דרכי באפלה
מי הקשובה לשקט בהמולה
תרה בלי מנוח,
בסתר נושאת כאבה
יש בה כוח, נועם,
היא מלאה תקווה.

כי את חרותי לעולם
את שירתי לעד
רק איתך איש נופל וקם,
רק איתך הנה אני קיים.
כי את חרותי לעולם,
את שאיתי לעד,
רק איתך איש נופל וקם
רק איתך הנה אני כבר עם.

מי זאת שלאט מן המדבר עולה
נהר אדם אחריה הלאה היא מובילה
יחפות רגליה, לפיד בידה הקטנה,
לא נכנעת, יודעת,
יש בה עוד אמונה.

כי את חרותי לעולם
את שירתי לעד
רק איתך איש נופל וקם
רק איתך היום אני קיים
כי את חרותי לעולם
את שאיתי לעד
רק איתך איש נופל וקם
רק איתך הנה אני כבר עם!

מילים: שמרית אור, לחן: קובי אושרת