שתו העדרים

מעמק לגבעה, מהר להר,
כענני הסתיו גולשים בסדר
עדרי הצאן. ושיר להם אז שר
פזמון עצוב רועה צעיר בעדר.

שתו, שתו, שתו העדרים,
בחליל לכם אנעים -
לי לי לי לי לי...

אני ארעה צאני כחום היום
והשרב גם הוא לא יפחידני,
כי יש לי פנאי לשבת ולחלום
על היפה אשר אוהב הנני.

שתו, שתו, שתו העדרים...

מילים: אלכסנדר פן