אילאיל

ויהי מקץ הימים ויוואש מה'
ולא האמין באליל, -
ויברכוהו השמיים,
ויפגע באילאיל
וישר את שיריו לאילאיל.

אילאיל...!
בינינו לבין עצמנו לה אקרא אילאיל:
לכשאפגשנה ביער בשביל,
לכשאברכנה בסער הגיל -
אילאיל!

אילאיל...!
הידעתם מדוע? על שום זה ששם
זה לא שמעה מפי אב ואם,
כי אותו לא ביטא באוזניה שום איש,
כי שם זה (ידעתי) גם ימות חיש
מות ניצן בכליל:
אילאיל...

אילאיל...!
לא רעד השם על שפת אוהב בגיל,
לא נפסק בנשיקה עד כלה הצליל,
ורכות לא לטף מפי אחות ואח
ולא חולל ברחובות הכרך:
אילאיל!

בינינו לבין עצמנו לה אקרא אילאיל...
ואם אמות אנוכי - ויחלוף כליל,
שוב לא יקרא לעולם גבר לאישה-אילאיל,
אילאיל...!

מילים: שאול טשרניחובסקי, לחן: אריה מוסקונה