בתא הכלא

בפאריז לא פעם אל השאול יורדים
אבל זה גן עדן מול אי השדים
בסמטה נידחת בכי הילדים
זה נשמע כזמר מאי השדים

לי נערה הייתה צחה כמו יונה
עד באה הקנאה בלהב סכינה
ואני אתן פה גם את שתי ידיי
כדי לראות אותה עוד פעם לפני

היא פאריז של אושר ורחובות שקטים
כמה רחוקה את מאי השדים

אני זוכר חלום רחוק אשר עבר
עת לובן הצוואר נושם אל פני הכר
ואני אתן פה גם את שתי ידי
כדי לראות אותה עוד פעם לפני

היא פאריז של אושר...

מילים: אלכסנדר ברפור