לולו

את לולו הכלבה מצאנו בחורף,
ברחוב, גורה עלובה היתה,
והיא כבר ממש לא האמינה
שמישהו פעם יאהב אותה.

חפפנו אותה בסבון ובמים,
הגשנו לה לאכל ולשתות,
קראנו לה לולו. אחרי חודשים
לולו יפתה והשמינה מאוד.

לקחנו אותה להכיר לה את חיים,
(הבולדוג של השכנים הקרובים),
וחיים תכף עשה לה שיניים,
נבח לה שיר אהבה של כלבים.

כל אורח שבא לבית שלנו,
מלטף את לולו עד לזנבה,
ואומר לה (וגם לנו):
"לולו כלבה טובה!"

חמש שנים כבר לולו איתנו,
"היא אחת משלנו,"
אבל לפעמים, כשהיא מסתכלת בנו,
בעיקר בחורף, בלילות הקרים -

אנחנו רואים לה בתוך העין
מין עצב כזה, ומבט מופתע,
כאילו לא מאמינה עדיין
שמישהו אוהב אותה.

מילים: יהונתן גפן, לחן: יוני רכטר