שלכת בלב

הסתיו מלטף את הרוח הקר,
הסתיו מזמר עם הרוח השר;
וקולו של הירק - נדם
ומגיע צהוב לעולם.
ובגן אין העץ מלבלב,
ושלכת... שלכת בלב...

הרוח נושא את קולו לרחוב,
הרוח פוסע בשביל הרטוב;
ושקיעה מסתתרת בחוץ
והשער בגשם רחוץ.
הסתיו את העצב אוהב,
ושלכת... שלכת בלב...

יודע הגשם לשיר את שירו,
שמח הטל בהגיע תורו.
ואני אבקש את הסתיו,
כי יגן על ביתי מפניו.
האפור את הסתיו מחבב,
רק שלכת... שלכת בלב...

מילים: חיים קינן