עץ

"כמה שפחות זמן עד שתעזוב,
כך ייטב לשנינו" היא אמרה.
כל ציור על הקיר עושה לה לחזור,
כל תקליט שהעמדתי בדירה.

מפשיט עוד איזה בגד מאחד הקולבים,
פוגש תחתית של איזה מגירה.
וכמה זה קשה להיפרד כשעוד אוהבים,
אבל כעת נדמה שאין ברירה.

הלוואי והיית עץ,עומד כאן בשדרה,
הייתי מסתכל עליך כשהיית יוצאת לעבודה.
הייתי עץ, משיר עלי בסתיו, או סתם בכל עונה אחרת,
כשהיית חוזרת עם בחור אחר הביתה יד ביד.

"כמה שפחות זמן עד שתעזוב,
כך ייטב לשנינו" היא אמרה.
ויש לה שכל זאתי, שחלילה לא תחשוב
שככה היא בדרך קרה.

הלוואי והיית עץ...

מילים: אריק ברמן, לחן: אריק ברמן