אולי הייתי פעם מלך

אני עובר בין הכפרים העתיקים
נועץ באשכולות הכפור את שיני
הולך בוואדיות גומע מרחקים
ושמש קיץ אדומה בתוך עיני
ושמש קיץ אדומה מתוך שפתיך
ושמך ניגר אלי כקול של מעיין
רק שרוצה אני לומר דבר אליך
אני אבוד בנוף, תועה בתוך הזמן

אולי הייתי פעם מלך ולי ריבוא של פרשים
אולי הגשתי פת במלח כשראיתיך בין אנשים
אולי היית שפחתי אולי היית נסיכתי, נסיכתי.

אני דוהר עכשיו על פני דרכי עפר
וכל הפרשים באים בעקבותי
הקיץ הוא אדום, הצעד הוא נמהר
ועץ אלה צמח אל תוך שערותי
ועץ אלה מניח צל כבד על שנינו
ואור השמש לא נגע עוד בידינו
אני תלוי במבטים אשר בינינו
אם לא אלך עכשיו לנצח אאבדך

אולי הייתי פעם מלך...

מילים: חיים חפר