בבוסתנים

בבוסתנים יורד בוער הערב
וצל ארוך זוחל בין העצים
ואת דמותך אני רואה עוברת
נוגעת לא נוגעת בעלים

ובשקיעה ראשך זהב גווע
ושחור עינייך חובק את שחור הליל
אני כמו צל אלייך מתנועע
ומרחוק התן בואדי מיילל.

אני כמעט נוגע בך, לא נוגע
את חולפת על פני בלחישה
את איתי ואת גם אינך כאן
ושוב את נעלמת בחשיכה.

אני אותך בשמש בוסתנים מצאתי
אני איבדתי אותך עם רדת ליל
בחשיכה אני ניצב מול כוכבייך
ועם אור ראשון אני שוב אהיה לך צל.

מילים: אריק לביא