בפינה ברחוב פרישמן

ביום קיץ הוא ראה אותה
יפה כמו חלום
היא הגישה את הכוס לשפתה
כוס יין אדום
כמוכה ברק הוא אהב אותה
היא שתקה וזרקה לו מבט
ורגע לפני שיצאה
השאירה לו פתק ביד

חכה לי בפינה, ברחוב פרישמן
בקפה ליד הרמזור
חכה לי בפינה, ברחוב פרישמן
לפנות ערב אני שם אעבור
אלבש שמלה משובצת
בשיער אשים לי סרט אדום
חכה לי בפינה, ברחוב פרישמן
לפנות ערב אני שם אעבור

הימים נקפו לאט
כמו דמעות בין ריסים
וכל ערב ליד הרמזור
הוא ניצב לימיני
בעיניו מחפש משבצות בשמלה
וגם סרט אדום בשיער
וכשהלילה עמוק הוא קורא
בפתק ישן ששמר

חכה לי בפינה, ברחוב פרישמן...

השנים חלפו לאט
בין סופות ובין שרב
ובערב אחד כמו צל
הוא הלך ממקומו ולא שב
וחדרו הקטן מול חלון חיוור
לא הבחין עוד בין רע לבין טוב
עם שחר על נייר רועד
הוא הספיק עוד בקושי לכתוב

חכי לי בפינה ברחוב פרישמן...

מילים: אריק לביא